סקירות שוק

מעו"ף בגריל - ניוזלטר 4/5

שלב ההמתנה / roni1

השבוע האחרון במעו"ף התאפיין בעצירת העליות שראינו במהלך חודש אפריל - האם כ"לקיחת אויר" להמשך עליות או מעין שקט של לפני סערת ירידות חדשה - את זה נראה בהמשך,
השוק למעשה נסוג השבוע מאזור 1110 עד מתחת 1070 ביום ד' וסגר ב- 1078.69 בסוף השבוע בירידה שבועית של 1.9%
סטיות התקן באופציות בכסף, שעלו במהלך יום א' מ- 19.5% ל- 21.5%, המשיכו לעלות ביום ב' אך נשארו סביב 22.5% עד סוף השבוע, יחד עם זאת ניכר היה לפי סטיות הפוטים הרחוקים מחוץ לכסף כי אין פאניקה בשוק למרות ה"נזילה" של השוק כלפי מטה השבוע
גם כתיבות אוכפים השבוע לפי פוזיציות פתוחות (תרשים 1) מעידים על כיוון זה של אמנם ירידות השבוע אך ללא פאניקה - ירידות שמעידות יותר על אתנחתא ועדיין צומת דרכים מאשר על סיום ברור של מגמת העליות של השבועות האחרונים - יש שיאמרו ה"משנית" שבתוך מגמת ירידות ראשית של החודשים האחרונים. אמנם ראינו השבוע כתיבת אוכפים מסויימת באזור 1080-1090 אך מצד שני לא נמוך יותר כפי שנראה היה ב- 1050 בשבוע הקודם.
דוגמא מובהקת אולי להססנות וחוסר ההכרעה בשוק אפשר לראות במחירי אוכף 1110 שניתן היה לקחת בבוקר יום א' במחיר 5200 ש"ח (2260 לקול + 2540 לפוט) בשעה שהמעו"ף עמד על 1108 נק' ולמרות שבהמשך השבוע השוק ירד משם לנמוך שבועי של 3.8% ונסגר בסוף השבוע כאמור ב- 1.9% ירידה, לא ברור בדיעבד האם היה כדאי לקנות או לכתוב את האוכף הנ"ל… כלומר, יתרון מסויים לקונים כמובן אבל הרווח היה בחלקו זמני ולא מובהק כפי שודאי היינו מצפים: בסוף יום א' במדד 1093.5 מחיר האוכף טיפס ל- 5580, ביום ב' ל- 5870 (מדד 1087), ביום ג' – 5880 (1079), ביום ד' לקראת 16:00 – 6010 (1076.6) ולקראת סיום 5850 (1080.3) וביום ה' 5520 (1079)
מכיוון ש- 4 שבועות לפני הפקיעה קשה לייחס את השחיקה ברווח באופן משמעותי לשחיקת הזמן, הרי שירידת מחיר האוכף מיום ד' בצהריים עד למחרת בסוף היום נובעת למעשה מרגיעה בשוק לאחר שזה נתמך ב- 1065 ביום ד' וחזר אל מעל 1070 לסיום חיובי ביום ד' ומסחר יחסית רגוע בטווח צר ביום ה' – רגיעה שבאה לידי ביטוי ביציבות בסטיות התקן באזור הכסף ובירידת הסטיות באזורים מחוץ לכסף ובמיוחד כמובן בזה שמעל הספוט (המדד הנוכחי)

שאלת "להיות או לחדול": איך להמר ולהישאר בחיים...

השבוע החלטתי לזנוח למועד אחר את מה שתכננתי להפעם עקב (שוב) פנייה שקיבלתי ביום שישי בבוקר "קניתי X קולים או פוטים חשופים ואני לא יכול לישון בלילה… אנא תציל אותי…", פנייה אשר משולה מבחינתי לבקשת עזרה להוציא אבן מהבאר שמלכתחילה לא היתה צריכה להיזרק לשם ועכשיו גם אלף חכמים יתקשו להוציאה...
מדוע חלקנו מהמרים שוב ושוב ולא חושבים על התסריט הגרוע?.. מה יש בו בטבע האנושי שמוביל אותנו למבוי סתום בכל פעם מחדש?..
את רובנו המכריע יציף גל של אושר כאשר נדמיין "כסף" או שווה ערך שלו. לרוב מדובר בצורות שונות של אנרגיה ובעולם החומרי בו אנו חיים, האדם - רוחני ככל שיהיה, יתקשה להתעלם מחשיבות האנרגיה החומרית בעולמנו.
אך מה קורה במוחו של מהמר מועד שלמעשה מאבד את כספו ובמקרה הטוב זוכה לרגע קצר של אדרנלין?... האם מכיוון שרוב זמנו מזניח את הדאגה למילוי מחסורו דווקא בתחום של אנרגיה רוחנית בתירוצים חומריים שונים, משיג דווקא את ההיפך ותת המודע שלו מאלצו להיפרד מכספו ולספק מנה זניחה וברת-חלוף של אדרנלין כתחליף לתחזוקה רוחנית שוטפת?...
לפני מספר שנים קראתי כתבה מרתקת במוסף השבת של אחד העיתונים הגדולים, על קבוצת ישראלים בניו-יורק שהיו נוסעים כל בוקר באוטובוס לקזינו באטלנטיק-סיטי, מרוויחים כל אחד 200$ בבלאק-ג'ק וחוזרים הביתה - בין אם היה לוקח רבע שעה או 4 שעות להרוויח את ה-"משכורת" היומית... מי שהיה מסיים וממתין לחברים שלו היה מפסיק לשחק ורק שותה משהו ואם היה חלש מדי היה עולה על אוטובוס וחוזר לבד הביתה. המנהיג שלהם דאג לארגן להם אימוני יוגה על מנת שיהיו חזקים רוחנית ולא יתפתו להמשיך לשחק שזו אחת החולשות האנושיות הסוללת מסלול בטוח להפסדים…
בלאק-ג'ק הוא אחד המשחקים שאם נצמדים לחוקי המתמטיקה ניתן לאורך זמן לנצח את "הבית". מי שמכיר את ההסטוריה של לאס-ווגאס יודע שבעבר כשגילו בעלי הקזינו את הטעות שעשו בקביעת חוקי הבלאק-ג'ק אשר נותנים יתרון מזערי לשחקן על פני הבית וניסו לתקן זאת, ציבור המהמרים הצביע ברגליים ובעל הבית שמבחינתם "השתגע" נאלץ לחזור בו מכוונותיו אלה… בדיעבד התברר שדאגתם של "בעלי הבית" היתה מוקדמת ומוגזמת מדי: מסתבר שהטבע האנושי הוא כזה שרוב האנשים - למרות היתרון המתמטי הקל שיש להם על פני "הבית", ישחקו כנגד חוקי המתמטיקה או ישחקו זמן רב מדי או יעברו על כלל כזה או אחר בדרך לנצחון על הקזינו אשר יפיל אותם לסטטיסטיקה הבלתי נמנעת של החולשה האנושית בהתגלמותה...
בסרט "ההימור האחרון" (ROUNDERS) עם מאט דיימון ואדוארד נורטון משנת 1996 המתאר התמודדות דומה של שחקני פוקר מקצוענים עם חולשות האנוש שלהם, מודה "מייקל מק'דרמוט" המגולם ע"י מאט דיימון באחד מרגעי השיא של הסרט: "עברתי על הכלל מספר אחד של שחקן פוקר ולכן הפסדתי הכל: לא חשוב מה קורה - תמיד תשאיר לעצמך דרך מפלט"…
הדמיון בין המעו"ף לבלאק-ג'ק או פוקר הוא רב ממה שרוב האנשים משערים. שחקנים קטנים רבים משחקים נגד עצמם בלי להיות מודעים לעובדה מרה זו.
ישנם שחקנים מתוחכמים רבים שמנסים לנצל את היתרון המתמטי ולהרוויח משינויי סטיות תקן ושחיקת הזמן ולמעשה מהשפעתם המכרעת על פרמיית מחירי האופציות אולם רוב השחקנים ובעיקר הקטנים "מהמרים" על כיוון השוק. מדוע הדבר כל כך מסוכן והאם ניתן לעשות זאת ו"להישאר בחיים"?
לא בכדי שתיים ולמעשה שלוש מבין ה"יווניות" למדידת רגישות תיק האופציות לסיכונים נוגעות למעשה לכיוון השוק (דלתא, גמא) ולמינוף (אומגה - ר' מושגים). בתמונה המצורפת כאן בהמשך ניתן לחוש מעט את בעיית המינוף שעלולה להיות לעיתים קרובות מדי חרב פיפיות. אם בהחזקת מניה אנו כביכול נעים על גרף עם שיפוע קבוע ועולים או יורדים בגרף לפי תנודות השוק (או המניה במקרה זה), הרי שבאופציות על המדד כל עוד אנו מחזיקים פוזיציה באופציות ולא נכס בסיס פשוט (או אפילו חוזה עתידי במינוף המתאים) הרי שאנחנו רגישים הרבה יותר ולעתים באופן מוגזם לתנודות אקראיות של השוק.
אפילו אם קנינו אוכף כלומר קול + פוט על אותו מחיר מימוש כפי שמופיע ברקע של התמונה כאן בהמשך ואנחנו נמצאים כביכול בנקודה התחתונה על הגרף הכחול - אמנם נרוויח בתנודה של השוק ולא חשוב לאיזה כיוון אך בנקודה החדשה שנהיה באותו רגע (אם כביכול "נסענו" ימינה או שמאלה ולמעשה בשני המקרים התקדמנו כלפי מעלה על הגרף הכחול) החשיפה שלנו גדלה הרבה מעבר למה שאנחנו מדמיינים ואם לא נדע לטפל בכך הרי שנאבד את הרווח בהמשך - וזה עוד התסריט האופטימי. מי ש"הולך לישון" עם קולים או פוטים חשופים ובמיוחד אם יצא כך לסופשבוע, צריך להיות מוכן להיחתך גם ב- 50% ביום הבא ואף ביותר אם מדובר יהיה במספר ימים רצופים שהשוק יילך נגדו...
נציין רק שהגרף כאן מתאר קניית יחידה אחת בלבד של קול + יחידה של פוט ומתאים למצב שוק מסויים ואם נגדיל כמויות הרי ודאי שנהיה חשופים יותר, כמו כן בקניית "שני צדדים" בדמות אוכף או כל אסטרטגיה דומה אנו למעשה חשופים לשחיקת הזמן המתוארת כאן כ"התכנסות" של הגרף הכחול לכיוון האדום שהוא גרף הפקיעה (ממש אל עבר פיו הפעור של הכריש בתמונה...)

אם נחזור לרגע לשחקני הבלאק-ג'ק והפוקר ולאדרנלין כתחליף מפוקפק לאנרגיה רוחנית שאולי הוא מקור הצרות שלנו: המקצוענים באמת - מסוגלים לשבת שעות ליד שולחן הבלאק-ג'ק והפוקר ולשחק "על גרושים" רק כדי לתת לזמן לעבור עד שיגיע אותו חלון הזדמנות שבו עליהם לפעול ו"לעקוץ". בסרט הנ"ל שהזכרתי, מסביר הגיבור המגולם ע"י מאט דיימון כי המקצוען מצפה בסה"כ לשתי ידיים טובות של פוקר בשעה... כלומר הוא ימתין בסבלנות וישחק עשרות ידיים עד שירגיש שהגיעה שעת הכושר לפעילות אמיתית וגם אז יעקוץ ומייד יחזור לחשיפה נמוכה.
רוב האנשים, בחיפוש אחר אותו ריגוש מזוייף ובר-חלוף, משחקים למעשה כאילו מטרתם להפסיד למרות שכמובן יצהירו בריש גלי שהם עושים הכל על מנת להרוויח... אולי אם היו מודעים שהם קונים איזו אנרגיה של ריגוש קצר-מועד במחיר מופקע היו עוצרים לרגע לשאול את עצמם אולי האדרנלין ברכבת הרים בלונה פארק או באיזו פעילות אחרת של סקי, באנג'י וכד' יעלה להם הרבה יותר בזול... ולמעשה לא עוצרים לחשוב האם יכול להיות שבשעה שהם חושבים שהם הולכים להרוויח כסף הם למעשה פועלים הפוך ולא משאירים לעצמם סיכוי ומשחקים באופן כזה שכל נצחון יהיה זמני בדרך לקריסה הגדולה.
מקצוען אמיתי שרוצה להרוויח חייב לדעת לנטרל ולהפריד בין תחושת האופוריה והאדרנלין לבין פעולות קרות וחסרות רגש שהוא חייב לעשות בשוק אם הוא באמת רוצה להרוויח כסף במקום לשלם כסף יקר עבור ריגושים. ביצוע פעולות בשוק תוך הסתכלות רק על הרווח האפשרי והתעלמות מאפשרות ההפסד אפילו אם הוא זמני היא סממן עיקרי לתסמונת זו של קניית ריגושים לא מודעת במחיר יקר, ואם לא נבצע את אותה פעילות משעממת ש"מחרבת את המסיבה" ונתכנן ונעשה ניהול סיכונים מראש: כמה נפסיד אם נטעה, איזה חשיפה אנחנו אכן מוכנים לקחת לאור האפשרות הזו ואיך נגיב כדי לשפר את מצבנו - אם לא נעשה את כל זה הרי שנהיה חייבים לפקוח עיניים ולהודות שלא באנו להרוויח בשוק אלא באנו לקנות ריגוש זול בכסף יקר וסופנו ידוע מראש אם כי לא בהכרח ידוע מועד הפקיעה שלנו... יש כאלה כשרוניים שיחזיקו חודשים או שנים עד שיפלו בגדול אבל הרוב יפלו תוך זמן קצר ואח"כ יביאו כסף חדש למגרסה



לתגובות, שאלות או הצעות:roni1@talniri.co.il


אזהרה: הכותב אינו יועץ השקעות מורשה ע"י רשות נ"ע ויתכן כי מחזיק פוזיציה שונה מהמתואר לעיל, המתואר כאן לא מכסה את כל האפשרויות הקיימות ואינו מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם, אין באמור לעיל להוות המלצה לפעולה או אי פעולה בנ"ע המוזכרים, יש לזכור כי הפעילות בשוק הנגזרים טומנת בחובה סיכון לאבד את מלוא כספי ההשקעה ולעתים אף מעבר לכך

מושגים:

אומגה: ה"יוונית" החמישית בחשיבותה מתוך ה- 6 שהן למעשי "מדדי הרגישות" למדידת סיכון אופציה או תיק אופציות. כאשר עושים ניהול סיכונים זהיר ושקול של דלתא, ווגא ותיטא שהוזכרו בשבועות קודמים - אין ממש צורך להשתמש בה.
מכונה גם "קאפא" ומודדת למעשה את "גמישות" מחיר האופציה או את המינוף שלה: בכמה אחוזים ישתנה מחיר האופציה בתזוזה של 1% במחיר נכס הבסיס.